קהילת המנחמים של אילן לנציצקי

אילני	גליה לנציצקי 14/4/12

כיצד אוכל לכתוב על בן שהיה לי ועכשיו הוא זכרונות, עלם חמודות שאהב את כולם, שרץ קדימה לא להפסיד דבר , להישר מבט אל פני המוות ולא עמד... בני הצעיר חדרך המיותם נשאר כשהיה, התמונות על הקירות, הזמן עמד לפתע מלכת. ואני שותקת והריקנות פשטה בכל פינה בבית. והשתיקה רועמת וההד אינו חוזר. אל מול הפחדים אל מול העלבונות, הייאוש והאכזבות , כמה חסרה לי ידך החמה, טפיחה על השכם, שאלה לשלום ומילה כה פשוטה מלאה אהבה א מ א. לבני היקר אילן אתה כה רחוק ממני אך בתוך ליבי לעד תשכון, קוראת אני לך, אך אינך עונה... ואני, צועקת וקולי אובד ואתה , אינך, בחלומי אתה מגיע, ואני רוצה לתפוס לגעת, ואתה, שם... אבל נעלם, נמוג עובר. ואני רוצה רוצה רק אותך.. א י ל נ י אותך נשאתי בגופי תשעה ירחים, אותך הרגשתי ראשונה ברחמי, אותך ראיתי ראשונה בצאתך לאויר העולם, ועתה אני זועקת וצועקת, היכן בני, היכן ילדי, ילדי היה גבר תמיר ויפיפה אשר את נשמתו נתן, עם כל כך הרבה רצון איך קרה כזה אסון, בסך הכל רצה לשמור על המדינה ולמלא את שירותו לאומה. אילני, בטח רצית אותי באותו הרגע , רצית נשיקה וחיבוק של אמא, רצית שהיה לידך, שהלטף שיערך, כמו בכל פעם לפני צאתך. חיכית לך לילות, ימים , שעות ודקות, ספרתי את השניות שחולפות, אבל עכשיו נשארו רק הזיכרונות. ציפיתי שאולי מתישהו תחזור. אבל משהו מלמעלה אומר לי זה לא יעזור. ילדי שלי חזור הביתה. אמא , אבא, אילנית, המשפחה והחברים מתגעגעים נורא. ילדי שלי בוא לאמא - הגעגועים גוברים, כוחי כבר אזל - ולבי כבר עצר, הנחתי ראשי על הכר בצער, ועכשיו רק נותר לחכות שנפגש למעלה באותו השער. אוהבת וכל-כך מתגעגעת אמא אילני. שנה ארוכה וקשה חלפה לה, שנה שלא פסקתי מלשאול למה, שאלתי אותך, שאלתי את היושב במרומים למה , ולמה , ולמה. עד כי קצרה היריעה מלהכיל את כל אותן שאלות, בכמעין תמימות ילדותית, אני עדין מחכה לפעמים שתרד מלמעלה, תכנס הביתה ותאמר לכולנו; ''אתם נורמלים, באמת חשבתם שיותר לא נתראה, שלא אתווכח אתכם בשבת בצהריים, שאני אפספס כזאת עונה של הפועל-חיפה''. ואז המציאותהאכזרית טופחת על פניי, ומודיעה נחרצות שאתה רחוק , רחוק מני, כל-כך רחוק, ושכרגע לא נוכל להיפגש. אך דע לך , אחי, שנשמתך ורוחך איתי בכל מקום וכל רגע. אוהבת אותך וחושבת עליך תמיד אחותך אילנית שיר. אילן היקר, האילן שנגדע בדמי ימיו, אתה היית עמוד האש שהלך בראש המחנה, האילן שהפכת לסנה בוער - והאש יכלה לך האילן - שמפרותיו לא הספקנו... נשארת בשבילינו אילן יפה תואר, נשמה יתרה, שהרעפת מטובך על כל סביבתך. נוח על משכבך בשלום ובבואך בשיח מלאכים - כי מלאך הנך שאל אותם רק שאלה אחת ל מ ה מוטי ל יבנה בשם המשפחה