|
|
חיים
דביר עמנואלוף
|
בטעות הכנסתי שי ...[המשך]
|
24/08/2014 |
דבירי אלוהים
בטעות הכנסתי שיר שכתבתי על דבר כהודעת משפחה, לא יודע למחוק, רוצה להעביר השיר בפורמט מסודר לדליה , המייל שלי HMNOYMAN@GMAIL.COM ושוב מתנצל על הטעות ואודה אם מפעיל האתר יוכל להעביר התוכן לתגובות ממדור הודעת משפחה, מקווה שלא ציערתי. |
8שנים בלעדיך גיא
חברים יקרים
אני מצרפת דברים שהקראתי היום באזכרה לגיא-תודה על החיבוק
גיא
ביום הזיכרון האחרון שאלתי את עצמי את השאלה מה כותבים לילד שלא פגשנו 8 שנים, אבל בעצם יום יום מדברים אתו.
מה עוד לומר שלא אמרנו לך בשיחות הארוכות והשותקות של אבא ושלי כשמבטי העניים אומרות הכל ללא קול.
פחדתי שלא יהיה לי מה לומר אבל
במדינה כמו שלנו שלא נרגעת לרגע הוחזרנו באירוע החטיפה לכאב הנוראי שלנו .. החוזק שהפגינו המשפחות היה זהה לשלנו אותם משפטי תודה על זה שחבריך החזירו אותך הביתה עולם אכזר אותו כאב כאב שאין לו סוף. ואז הגיעו צווי 8 הבטתי בך שוב מהצד מסיים את עבודתך בקפה עם חיוך ואומר סוף כל סוף קראו לנו .מדליק את כל האורות בבית מעיר את רועי ואוסף ממנו פריטים לתרמיל שתיקח איתך לנקודת האיסוף .אני מתעוררת מהחלום ורואה שהבית חשוך מחפשת אותך ולא מוצאת ומבינה שכל חיי אמשיך לחלום עליך חלומות שכבר לא יתגשמו. אני מכינה כוס קפה חושבת ורואה בראשי את התמונות של אז -איך התארגנו כולנו ועזרנו לך לארוז ושלחנו אותך לדבר הכי לא שפוי הכי לא הגיוני אבל כך חינכו אותנו וכך חינכנו אתכם- שאין מי שיעשה את העבודה וחייבים להתייצב ביום פקודה. אז לא הבנו כלום . שנתיים לאחר נפילתך אמרה יובי –"כשגיא הלך למלחמה לא פחדתי. זה גיא לא יכול לקרות לו כלום. היום שנתיים אחרי יש לי מן הרגשה של אוקי הבנו את הרעיון הגיע הזמן שיחזור "– אבל המציאות טפחה על פנינו וממקום מושבך החדש אין דרך חזרה .
מאז גיוס המילואימניקים כל נסיעה שלי הופכת למסע חיפוש .אני מחפשת אותך בניהם אולי בכל זאת ,אולי תהיה שם, אולי לא הושטתי יד מספיק ארוכה לאסוף אותך הביתה ומשפטי האולי גורמים לסחרחורת. אני עוצרת בצד ואז כמו רוח מלטפת משמיעים ברדיו את השיר שכל כך אהבת
אני מתחילה לחייך ובתחושה של אמא מאמינה ששלחת אלי יד מלטפת כאילו אומר אמא לקום ולהמשיך
הרדיו מודיע שנהרגו חיילים בעזה אני נדרכת לא רוצה להכיר פוחדת ואז בלי שום סיבה מודיעה לאבא שנסעתי למשפחת מלקו מירושלים שבנם משה נפל ערב קודם ,לא יודעת למה ומתי אחזור. אבא מבין .שום דבר לא הכין אותי לעשייה שכזאת בזכותך גיא מצאתי את הכוחות לחוות שוב את אותם ימי השבעה לתת כוחות לאחרים כמו שנתנו לנו. עמדתי שם בצד ולפתע רואה קצין צהל שמביט בי אני שואלת אם הוא קצין נפגעים והוא משיב בשלילה. לפתע הוא שואל מה שלומך ליאורה מזהה ?ואני עונה בשלילה .ליוויתי אתכם מהיום הראשון הוא אומר אני שוב מביטה ושואלת אתה יובל? והוא עונה בחיוב. יובל היה נציג הרבנות שפגשתי באותה מונית ארורה שנכנסה לישוב וחיפשה היכן גרה משפחת חסון ואני בגאווה אמרתי להם –אני מש חסון .ענייו הטובות חיבוקו אז ,וגם כשנפגשנו אצל מש מלקו -הבנתי שלא הגעתי סתם דווקא למשפחה זו כנראה שביקשת גיא שאסגור מעגל.
הרדיו מודיע על עוד הרוגים. והפעם נדב בן של חברים . את נדב לא הכרנו אבל הכרנו את הוריו. אבא של נדב הגיע ועזר לאבא ורועי לבנות את הפרגולה בגיאלי לאחר ה30 שלך. עמדנו בלוויה של נדב עם מירטה וסרגיו וכאילו שהבאנו אותך ואת יניב - שוב לקבורה אבל הפעם ראינו מה שהראש רצה לשכוח. כאילו העמידו בפנינו מראה ראינו את אבי ויובל וראינו את עצמנו ראינו את אחיו -כאילו ראינו את אחייך הצעירים שהוכנסו בלי שום הכנה לכאב מתמשך לעוד שנים רבות.
גיאה שלי בטוחני שפרסת את כנפיך על חבריך החדשים. ילד שלי הם צעירים כל כך ואתה ויניב הרי כבר קשישים בני 32 חבקו אותם תאמרו להם שהם השאירו משפחות שאיש לא יתן להן להיות לבד .
כן גיא שלנו נותרנו עם הגיטרה שלך עם הזכרונות והתמונות עם אחיותיך ואחיך המדהימים רעות יובל רועי ועם גיסתך מליסה שלא זכית להכיר
ממשיכים לחבק את ליקוש כמו שביקשת
שומרים על קשר הדוק עם החברים שלך וכולם יחד איש איש בדרכו מחבק אותך זוכר ומתגעגע
נוח על משכבך בשלום ילד יקר שלנו
אבא אמא |
|
|
ואקנין מיכל
יואן זרביב
|
לעול לא אשכח או ...[המשך]
|
14/08/2014 |
8שנים כבר חלפו
לעול לא אשכח אותך...היום בדיוק 8שנים שנפלת....לא אשכח את הימים הראשונים שלך כעולה חדש באשדוד...... |
|
|
גל כהן
מזל זריבי
|
מלאכית קטנה היו ...[המשך]
|
03/08/2014 |
8 שנים בלעדיך מלאכית
מלאכית קטנה היום מלאו 8 שנים מאז היום הארור שלקחו לנו אותך מזי כולם מתגעגעים אליך אני מבטיח לך שלא אפסיק לחשוב עלייך לרגע כל החיים שלי יבכה ללא הפסקה בלילות אסתכל על תמונותיך היפות עד שאפגוש אותך בגן עדן נוחי על משכבך בשלום נסיכה שמרי עלינו מלמעלה מלאכית?????????????????????????? |
אחר
דביר שלחת לאמא סימן משמיים
שהתינוק דביר נקרא על שמך
ושלחת לאמא חיבוק גדול |
|
|
ליאת
פיטר אוחוטסקי
|
8 שנים עברו מאז ...[המשך]
|
25/07/2014 |
אהבת חיי
8 שנים עברו מאז שנפלת ועדיין אתה בליבי ובראשי. נראה כאילו זה היה אתמול. בזמן האחרון אני חושבת עלייך המון וממש מתגעגעת. אתה חסר לי מאוד.
במיוחד שעכשיו אנחנו נמצאים במלחמה "צוק איתן" ואני שומעת על חיילים הרוגים,זה מחזיר אותי אחורה. ההרגשה היא נוראית.
כל שם שאומרים בחדשות של החייל שנהרג אני יודעת שמשפחה שלמה נקטעו לה החיים.
משפחה שלמה שצריכה עכשיו להתמודד עם כאב עצום. ליבי יוצא אליהם לאותם המשפחות שצריכות לעבור את זה .
שאלוהים ישמור על כל החיילים ששומרים עלינו ושמשפחות הנופלים לא יידעו עוד צער.
אמן |
שלומי יקר שמעתי עליך מדודך א
בס"ד
ובימים טרופים אלו אני חשה מרחוק את מה שעובר על משפחתך ועל המשפחה החדשה שנטרפת בין תקווה לייאוש.תשמור עלינו שם למעלה ילד גיבור הי"ד.יהי זכרך ברוך.מנוחתך עדן |
