|
זוכרים את
סמל
ירון
צופיוף
ז"ל
שנפל באסון המסוקים בדרכו לפעילות מבצעית בלבנון
יהי זכרו ברוך
|
|
|
|
 |
|
|
נושא
|
מחבר
|
|
|
|
הימים ההם בפולין
אני הכרתי את ירון במשלחת לפולין, הוא עזר לכולם לעבור את הנורא מכל...
ונלקח מאתנו בעת זמנו..
היה בחור נעים לכת..ונעים לדבר ומאוד מצחיק
זכיתי להכיר אותו ואזכור אותו לכל חיי...
יהיה זכרו ברוך
יעל
|
יעל שיפר עזרא |
08/05/2019 |
|
|
היום אתה חסר לי
לרגע חזרתי לתיכון ולהפסקות איתך בחצר
|
בן |
13/11/2017 |
|
|
משפחה יקרה
איתכם באבלכם הכבד בליבנו לעד
|
סיגל יעקב |
01/05/2017 |
|
|
יהי זכרך ברוך
למדתי שנה מעליך בויצו צרפת ולמרות שלא הכרנו אני זוכר אותך לפני 21 שנה מהתיכון
יהי זכרך ברוך
|
ניר |
05/02/2017 |
|
|
יהי זכרך ברוך
|
רונן |
11/05/2016 |
|
|
לזכרך
|
מיכאל |
25/07/2014 |
|
|
לנצח במחשבותינו ובליבנו
|
אייל |
04/05/2014 |
|
|
איפה ירון?
אז האחיין שלך, דוד אורי כבר בן 4... כבר מבין... שואל איפה אתה ומתי תחזור... אתמול הוא ישב לידי והכין לך ציור... ואמר ״אוי ואבוי לאבא אם הוא יזרוק את זה... עשיתי את זה בשביל ירון״... אז מתי תחזור כדי שנוכל להביא לך את הציור? היום, ערב יום הזיכרון, 17 שנים שאנחנו חלק מהיום הזה... והיום נשב בסלון, נכניס את הסרט שבו רואים אותך... ונצפה בך מצחיק את כולם ביחד עם האחיין שלך שיראה וישמע את הדוד שלו פעם ראשונה... מתגעגעת!
|
רונלי |
04/05/2014 |
|
|
17 שנה....
ירי,
הנה עוד שנה חלפה....
תמיד אזכור את החיוך שלך,
נוח בשלום ירון יקר, אתה בליבי תמיד!
|
כרמית שמואלי |
04/05/2014 |
|
|
במותך ציוות לנו את.... החיוכים....
ושוב היום הזה מגיע ולי כבר יש קמטי הבעה בפנים ואתה נשאר מחייך אלי מהתמונה צעיר כ"כ... ירוני רק השם המרנין שלך כבר מעלה בי חיוך. אתה הצחוק, השמחה והחיים. בסביבתך לא יכולנו להישאר אדשים. את השליחות המיוחדת שלך עשית באהבה, תמיד נתת להרגיש טוב, תמיד ניסית לעודד... אני יודעת שגם היום מלעמלה אתה משגיח, שנזכור את הטוב, שנגדיל את האור, שנמשיך את הצוואה המחייכת שלך לכל כיוון שאפשר.... אוהבת ומתגעגעת דנה.
|
דנה ורון |
04/05/2014 |
|
|
הכהן הגדול שלנו
לא יודע למה, אבל תמיד אני נזכר בנעליים הענקיות שלך.
כל בוקר בתפילת שחרית בבר-אילן, היית חולץ אותן ומשאיר אותן לידינו כשהלכת קדימה לברך ברכת כוהנים, עם הטלית הלבנה שלך וכל הגובה הזה. מברך אותנו במלים "וישם לך שלום". והאצבעות הארוכות שידעת לקפל בצורה משונה ולקרוע אותנו מצחוק, גם כשרצועת התפילין השחורה מלופפת סביבן.
והנעליים שלך שמונחות לידינו, עדיין חמימות מכפות רגלייך, ואתה רק ניגשת לשתיים-שלוש דקות קדימה, כדי לעלות לבמה ולברך אותנו... "יברכך השם וישמרך".
והנה חלפו 16 שנים - הלכת רק לרגע כדי לברך אותנו... יברכך השם וישמרך... ולא חזרת. והנעליים שלך לידנו, עדיין חמימות.
|
אורי |
15/04/2013 |
|
|
יהי זכרך ברוך
|
שירן |
14/04/2013 |
|
|
הדלקתי לכבודך נר
ב-YNET.
לעולם לא אשכח את השכן היקר שלי מרמת אביב ג' והמשפחה הנפלאה שלו.
גם אחרי שעזבתי את השכונה, לא שכחתי ובאותו ערב ארור נאלמתי דום, לשמע האסון.
רונלי היתה נערה צעירה, רינת היתה ידידה קרובה, ההורים אנשים מקסימים, חמים, טוב לב ובכלל, משפחה מאושרת.
אין מילים לנחם, אבל יש נצח לזכור
|
רועי |
14/04/2013 |
|
|
ירון והצופים
אורלי יקרה.
אנחנו קוראים ועוקבים. ושמחים לדעת שירון השאיר זיכרון מחוייך לכל אחד ואחת.
אחות של ירון.
|
רונלי |
29/04/2012 |
|
|
מזכרת מנעורי
אם תשאלו אותי זכרון חקוק מנעוריי אומר לכם שהתקופה בה הדרכתי חניכים בנים בשבט הצופים הדתיים ברמת -אביב היא בהחלט נחקקה בליבי
ואם תשאלו אותי מי מהחניכים היה אהוב עלי ביותר התשובה החד משמעית היא -ירון!!!
כיום בגיל 41 אני כבר אם ל7 אם לבת נשואה ואם לחייל אני חייבת לומר שירון השריש בי אהבה לילדים וחשק ללדת ולאהב ילד משל עצמי
תמיד ראיתי בו דמיון לבני משפחתי והרגשתי אליו אהבה עזה!
ביום ששמעתי על אסון המסוקים הייתי יולדת טריה ובלי שהתכוונתי הפסקתי להניק כי לא היה בי כח להמשיך..וכששמעתי שירון היה בין ההרוגים..האסון קיבל משמעות חזקה יותר.
אני לא יודעת אם מישהו מהמשפחה של ירון קורא את דבריי ,אני מקווה שכן כי אותי זה קצת ינחם לדעת שמישהו יחייך כשיקרא את תחושותיי..תודה ירון תודה על המתיקות ועל זכרונות נעימים..
|
אורלי |
25/04/2012 |
|
|
לחזור הביתה
ביום כמו היום, כשעם ישראל מחבק את המשפחות השכולות יש רצון עמוק להיות חלק, להשתתף, ללכת לטקס, להדליק נר, לראות טלויזיה, לשמוע רדיו... ולי יש רצון אחד, להגיע כבר לבית של רבקה ויהודה ולראות את החיוך שלהם אלי, מוזר. דווקא ביום הזה הם נותנים לי הכי הרבה כח. ביום הזיכרון הם המשפחה שלי, הם החיבור הכי עמוק שלי לעם ישראל. וגם אליך ירון... אני יודעת, העולם הזה הפוך, ואתה שם למעלה מכיר את האמת ומבין שלאו דווקא אתה זה שנפטר ואנחנו אלה שחיים, כבר אמרתי פעם שבמותך ציוות לנו לא רק את החיים אלא גם את תוכנם.... אני מרכינה ראש בפניך על התפקיד הנשגב והנעלה שבחרת בין דפי ההסטוריה שלנו ככלל וכפרטים. ירון יקר בעוד כמה דקות יעלי תבוא לאסוף אותי וניסע לבית הוריך בפתח תקווה. וביום הזיכרון אני תמיד שם, גם כשהצלחתי להגיע וגם כשלא. ביום הזיכרון אין שום מקום אחר בעולם...
|
דנה ורון |
25/04/2012 |
|
|
געגעועים
מתגעגעת. בעיקר לחיוך. אבל לא רק. יהי זכרך ברוך.
|
עידית |
25/04/2012 |
|
|
שוב נפגשים...
היי...
אנחנו שוב נפגשים.. איזה כיף.
פעם בשנה מתייחדים ומדברים. מסכמים על הדברים החשובים.
הקטנות שלי גדלו.. מדברות, שותקות, מחייכות, בוכות, כועסות, דעתניות... לא פשוט... שנה הבאה הגדולה בכתה א'... מי היה מאמין... הפספוסה שלי בכתה א'... רק לפני יומיים הבאנו אותה הביתה מחדר הלידה וכבר בית ספר... פחד אוחז אותי בכל
פעם שאני חושב על זה... היא כל כך קטנה, בית הספר כל כך ענק, מי יראה אותה, מה יהיה איתה, מי ישמור עליה, ומה אם תצטרך אותי פתאום ? העולם הגדול מתקרב בצעדי ענק ואני חושש... גן, בית-ספר, שיעורי בית, מורים פרטיים, צופים, תיכון,
בגרויות, חבר (!), צבא... העולם ממתין לי בפינה כדי לקחת אותן... מחכה להזדמנות...
מעריך כל רגע שאני איתן. כל רגע שאני יכול לחבק אותן ולומר להן כמה אני אוהב אותן. שמח כל כך שהן בריאות ומאושרות... העולם אוטוטו יגיע... יקח אותן לחברות שלהן והן תשכחנה אותי... חיבוקים ענקיים יהפכו לנשיקות קטנות, נשיקות קטנות
תהפוכנה להרמת יד לשלום, הרמת יד לשלום תהפוך לסינון קצר בין השפתיים : " היי אמאבא..." . טיולים משפחתיים בלעדיהן כי אנחנו "הגדולים" משעממים אותן וחברות שלהן ככה וככה ועושות את זה ואת זה ובלה בלה בלה... עוד לא דיברתי על צבא,
טיולים סביב העולם, לימודים גבוהים, השכרת דירה, חבר חדש... הכל כל כך רחוק אבל כל כך קרוב... אוטוטו כבר פה... העולם ממתין לי בפינה כדי לקחת אותן... מחכה להזדמנות...
חיבוקים, נשיקות, הפגנת אהבה אין קץ, משחקים, שטויות, השתוללויות, נחת (הרבה נחת...). כמה שיותר. כמה שאפשר. עוד מעט זה נגמר...
ללכת לפארק, לראות אותן משחקות, מטפסות, מתגלשות, רצות, רודפות אחת אחרי השנייה, רבות אחת עם השניה, אוהבות אחת את השניה, מחקות זו את זו, שומרות זו על זו מפני ילדים אחרים, מדברות, מקיימות שיחה ביניהן... ממש כמו שתי נערות
גדולות...לא. לא גדולות. רוצה אותן קטנות. חמודות ומתוקות. עולם עצור רגע. עצור. תן לי עוד רגע איתן... קטנות ומתוקות... ילדות של אבא... הזמן נושף בעורפנו והעולם ממתין.. מחכה להזדמנות...
להעריך את הכל. את הבריאות, את האושר, את הילדים המדהימים שלנו, את ההורים הענקיים שלנו, את בני הזוג, את החברים שהיו, את החברים שיהיו, את החיים.
אומרים שהזמן מרפא את הכל. אז לא. לא את הכל הוא מרפא.
לזכור ולא לשכוח.
|
אסף |
24/04/2012 |
|
|
יהי זכרך ברוך
|
זיו ריכטר |
24/04/2012 |
|
|
15 שנה...
כבר 15 שנה שאתה לא פה, הכל השתנה, הטלפון הנייד שהיה לך נכחד - עלית... כבר יש מכשירים חדשים... פעם התלהבנו שטלפון יודע לרטוט היום זה כבר חובה... טלוויזיות, פייסבוק, אני כבר גדולה ממך - כמה אירוני... כמעט שליש חיים יותר ממך... ויותר מחצי מהחיים בלעדיך.
ואתה נשארת נער, ילד בן 20.
מצחיק, אתה עדיין נראה לי יותר גדול ממני... אחי הגדול... שחסר פה נורא!
|
רונלי |
24/04/2012 |
|
|
יהי זכרך ברוך.
מתגעגעים אליך ובמיוחד לחיוך שהיה תמיד מרוח על הפנים שלך.ילד ניצחי.אוהבים אותך ומתגעגעים כל החברה:אני שרון דני עדי תומר וכולללםםםם.
|
חי שלם |
24/04/2012 |
|
|
"איפה החיוך המאושר...."
ירון, עוד שנה חלפה.... זוכרת תמיד!
שמור עלינו מלמעלה שם כן???
מתגעגעת...:)
|
כרמית |
24/04/2012 |
|
|
מרגיש קצת אחרת..
היי ירי, שוב נפגשים...
השנה שמתי את התמונה שלך בפרופיל שלי בפייסבוק. כן, גם אני פריק לשטות הזו..רשמתי שם, תאריך לידה ותאריך פרידה. כל כך הרבה תגובות היו... אלה שהכירו אותך.. אלה ששמעו על ההוא.. אלה שלא ידעו לא שמעו ושאלו.. הזכרונות של אלה שהכירו, החזירו אותי אחורה. הרבה אחורה. לתקופה יחד. לתקופה השובבה שלנו. בלי דאגות למשכנתא, בלי מחשבות מה לעשות עם הילדים, בלי המתנה לסופשבוע... תקופה מאושרת, חופש, פריחה, נעורים.. עכשיו צריך לענות לאלה שלא הכירו בכלל.. מה עונים.. איך מספרים.. איך מכניסים עולם ומלואו בשניים, שלושה משפטים ?? "חבר טוב שלי שנפל.." , "חבר ילדות שלי שנפל.." , "חבר הכי טוב שלי.." מה ?? איך ??! לך תסביר שזה לא סתם חבר... חבר טוב, חבר שמבלים איתו כמעט כל יום. חבר נפש. חבר אמיתי... עושים שטויות עם האוטו, עושים שטויות בצופים, במסיבות, בסרטים, מבלים בכל מקום.. חופש, חירות, דרור, נעורים..
חסר לי.חסר לי החופש שאתה מסמל לי. חסר לי אתה. חסר לי החופש.
חסר לי אני.
|
אסף |
08/05/2011 |
|
|
שמור על העולם ילד
ירון אתה חסר כבר 14 שנים והשארת חלל ריק במשפחה. שנים חלפו וכולם
מתגעגעים לחיוך המקסים לאישיות המיוחדת שלך אך אתה תמיד בילבנו.
חודש לפני האסון הגעת לבר המצווה של ערן
בעפולה כדי לחזור עם ההורים לת"א ולהשתתף במסיבת יום הולדת של חבר.
זו היתה מעין פרידה - אתה בליבנו
יהי זכרך ברוך"
|
אורלי קלפרדה |
10/02/2011 |
|
|
14 שנה בלעדייך...
ירוני, קשה להמין אבל חלפו כבר 14 שנה!!! בלתי נתפס!
לרגע לא שוכחת את החיוך השובב הזה שלך.. את הטוב,את התום!
אני רוצה שתדע שאני בקשר עם רונלי,היא גדלה להיות פשוט אישה!!! אני לא מאמינה! היא מתוקה ויפה, והיא מזכירה לי אותך המון!!!
אני מדליקה לך נר..ורוצה שתדע שאני לא שוכחת אותך לעולם!!!
אוהבת כרמית:-)
|
כרמית |
10/02/2011 |
|
|
עוד שנה עברה , עוד שנה של געגוע
ירי, מה יהיה ? כל שנה נפגשים.. כל שנה מחדשים.. כל שנה אני מספר לך.. כל שנה אתה מקשיב.. כל שנה משהו קורה.. כל שנה אתה לא משתנה..
|
אסף |
18/04/2010 |
|
|
זוכרת....
|
m |
18/04/2010 |
|
|
בחור מקסים!
בחור צנוע וטוב לב...
תנוח בשלום על משכבך ושמור עלינו ממרומים.
|
שלהבת |
04/02/2010 |
|
|
יהי זכרו ברוך
|
נ |
20/05/2009 |
|
|
תודה על הזכות שהייתה לי להכיר אותך!!!
|
כרמית |
28/04/2009 |
|
|
יום חשוב.
יהודה ורבקה אולי לא זקוקים ליום הזכרון. אני כן. מתגעגע..
|
אסף |
27/04/2009 |
|
|
לירון
רגע הפרידה הוא קצר, אולם הפרידה אינה מפסיקה לעולם
|
אביבה |
11/09/2008 |
|
|
יהי זכרו ברוך
|
אירה |
07/05/2008 |
|
|
"גיבור של העולם ילד, עם חיוך של מלאכים.."
תשמור על העולם ילד...
|
אסף |
06/05/2008 |
|
|
ממני
זוכרת תמיד
|
מ |
02/05/2008 |
|
|
אוהב ומתגעגע
|
גלעד |
27/12/2007 |
|
|
לא נשכח
לא נשכח
|
לא נשכח |
21/02/2007 |
|
|
יהי זיכרו ברוך!! ותודה ירון על ששמרת עלינו!!
|
אבי דניירוב |
21/02/2007 |
|
|
I remember you
I met you only a few times, you where a friend of a friend. But never the less I do remember you. I will not forget
|
Tali |
21/02/2007 |
|
|
י
|
naomi |
06/02/2007 |
|
| |
|
| |
|
|
|
|
ושוב היום הזה מגיע ולי כבר יש קמטי הבעה בפנים ואתה נשאר מחייך אלי מהתמונה צעיר כ"כ... ירוני רק השם המרנין שלך כבר מעלה בי חיוך. אתה הצחוק, השמחה והחיים. בסביבתך לא יכולנו להישאר אדשים. את השליחות המיוחדת שלך עשית באהבה, תמיד נתת להרגיש טוב, תמיד ניסית לעודד...
אני יודעת שגם היום מלעמלה אתה משגיח, שנזכור את הטוב, שנגדיל את האור, שנמשיך את הצוואה המחייכת שלך לכל כיוון שאפשר....
אוהבת ומתגעגעת
דנה.עידכון הודעה
|
|
|
|
|
|
לא עודכנו פרטי הלוויה
|
|
|
|
|
לא עודכנו פרטי שיבעה
|
|
|
אסון המסוקים
|
|
|
|