|
געגועים
מדי פעם אני עוצר ומפנה את המבט אליך, חבר אהוב. אני שואל את עצמי איך היית היום אילו הדברים היו קורים כפי שהם אמורים היו לקרות. גדי, שהיה טוב צרוף, ישאר ישאר צרוב בתודעתם של כל אלה שזכו להכיר אותו ולהנות מאורו. בכל ביקור בבית אמי בעומר אני מקדיש כמה דקות להתבוננות בתמונה שניצבת על מדף בחדר ילדותי. שנינו נראים שם יושבים מתחת לעץ אלה בטיול שנתי. הכי אמיתי שיש, הכי טבעי שאפשר, הכי צחוקים, הכי חברים בעולם. אתה עדיין חסר ועדיין נוכח, אחרי 27 שנים.
|
אבי |
01/05/2017 |
|
לזכרו של גדי מיינפלד ביום הזכרון
סתיו חורף ועכשיו אביב הכל כאן שקט מסביב רק הלמות הלב המלא געגועים את השקט מפירים
אתה חסר - אתה יודע.
יהי זכרך ברוך בקרבנו.
|
שרה שפיר |
21/04/2015 |
|
לגדי מיינפלד בן אורנה יוסי
גדי הוא פרח בלב המדבר - שלא מבקש דבר- דמעותינו משקות אותו בוקר וערב-וגעגועינו הם כלחם לרעב. גדי פרח רב שנתי במדבר - לא לא מבקש דבר
י ה י. ז כ ר ו. ב ר ו ך!
|
שרה שפירא |
05/05/2014 |
|
תמיד איתי
גדי שלי חבר שלי אהבה ראשונה שלי אתה נשארת בלב שלי חקוק לעד
|
עירית |
24/04/2012 |
|
גדי היקר
חבר יקר, ככל שחולפות השנים יותר ויותר אתה חסר פה .יותר ויותר כולם מתבגרים...מזדקנים ואתה נשאר הצעיר הנצחי .מה יש להגיד ממרומי הגיל...התמונה שלך בכיתה, בפאב, בסלון ביתך, הצחוק שלך...הולכים איתי תמיד ומזכירים כל הזמן את הנוזליות של החיים ואת ההפסד שלנו שאתה לא פה. באהבה מעין
|
מעין |
24/04/2012 |
|
לגדי, הבן של אורנה חברתנו
כשלוח הזכרון עומד אצלנו במשרדים ושמך יחד עם שאר הנופלים אנו חשים בכל יום שעובר כמה אתה באמת חסר מחזקים את אמא אורנה בשעות הקשות מתפללים לאלוהים שיגיד לנו מה לעשות על מנת שבנינו ישובו הביתה אלינו בשלום ולא רק בחלום.
מהחברות של אמא אורנה-מפעלי ים המלח
|
שרה שפיר |
04/05/2008 |